התחלתי להכין את הפוסט הזה ביום ירושלים

והכותרת שלו היתה ליום ירושלים שאחרי מירון

בינתים הערבים סידרו לי כותרת חדשה למייל

אבל העיקרון אותו עיקרון
 

ירושלים לוקחת אותנו לשיחה כללית, שיחה ציבורית

שזה לכאורה ההיפך מהשיחה על התפתחות אישית

מי רוצה לשמוע על הצרות הפרטיות שלו כשהציבור במלחמה?

שומעים את הקולות ממירון ושואלים את עצמנו איך להגיב לאירוע

אין לי תשובה

אבל זה זמן טוב להזהיר מתסמונת המזדעזע הקדוש

רואים שקורה דבר נורא

ופונים להאשמה עצמית או האשמת אחרים, אוספים הוכחות כמה מצבנו מקולקל, ויוצאים בתוכחה ובהשמצות ממניעים קדושים של תיקון

 המזדעזע הקדוש שבתוכי בטוח...