לכל הפוסטים

למה זה קורה לנו? ואיך אתה יכול למנוע את המהומות הבאות

האסון במירון יום ירושלים May 11, 2021

התחלתי להכין את הפוסט הזה ביום ירושלים

והכותרת שלו היתה ליום ירושלים שאחרי מירון

 

בינתים הערבים סידרו לי כותרת חדשה למייל

אבל העיקרון אותו עיקרון
 

ירושלים לוקחת אותנו לשיחה כללית, שיחה ציבורית

שזה לכאורה ההיפך מהשיחה על התפתחות אישית

מי רוצה לשמוע על הצרות הפרטיות שלו כשהציבור במלחמה?

 

ואני במלכוד

התלמידים לוחצים למלא את המאגר של הסטאז'

ואני הראש שלי בכלל בהר הבית
ובתסכול מהצפיה בלינץ' בשער האריות

 

אז החלטתי לדבר על נקודה קריטית

שהגיע הזמן לפתוח אותה,
זה קצת ארוך אבל סופר חשוב לחיים שלך

 

והיא תוביל אותנו לפתרון השאלה של כל אחד מאיתנו

מה אני יכול / צריך לעשות עכשיו?

כשהמדינה שלי לא מתפקדת ברמה הבסיסית של הבטחת ביטחון ליהודים בלוד בהר הבית בעוטף עזה בשדרות ובאשקלון

[הירושלמים אמנם שמעו קצת רעש אבל זה לא היה רציני]

 

כדי לענות על השאלה הזו ברצינות

נעזוב רגע את החמאס

ונתייחס לאחת השאלות הקשות בחיינו

שהתחדדה מאד באסון במירון

האם מה שקורה לי הוא מכוון עבורי או שהכל אקראי וסתמי?

 

אנחנו חיים בעולם שבו כולם מדברים בשפה רציונלית, המימד הרוחני הולך ונדחק

רוב האנשים מאמינים שהמימד הרוחני קיים אולי בתוכי אבל המציאות מתנהלת לפי חוקי הפיזיקה והביולוגיה.
הדיבורים על העולם הרוחני הם תוספת לא הכרחית בשביל להסביר איך העולם פועל.

 

עכשיו נתקדם למירון, למה זה קורה לנו?

אפשרות א' : מי שאחראי על הבטיחות אמור למנוע דבר כזה, בתנאים שהיו פלא שזה לא קרה קודם לכן, זה הכל פיזיקה וביולוגיה.

אפשרות ב':  הנסתרות לה' אלוקינו, מי יודע למה זה קרה וצריך לחפש את התשובה בעולמות הרוחניים.

 

מי שמחזיק בשתי האפשרויות בו זמנית

בעצם אומר שהרוחני והריאלי הם שני יקומים מקבילים שאינם קשורים

וזה שם את העניין הרוחני בסימן שאלה האם הוא לא אשליה בלבד

 

זה מה שטוענת התרבות הפסיכולוגית שבה אנחנו חיים:
האמונה שלך היא רק אשליה עצמית. לא נוח לאנשים עם חוסר הפשר של המציאות אז הם ממציאים תיאוריות שיניחו את דעתם.

 

ובכל אחד מאיתנו יש גם פסיכולוג שמטיל ספק בחוויות הרוחניות שלו
ביולוג שמטיל ספק ברגשות שלו ,
סוציולוג שמטיל ספק בקיומם של ערכים,
וסטטיסטיקאי שטוען שהכל במקרה.

 

זה גם התסכול הגדול שהיה בקורונה

הסתמיות

למה זה קורה? סתם

 

וזו ההרגשה שיש לנו כשאנחנו מסתכלים על אזלת היד של המדינה

אין פשר זה סתם עוד סבב אין לו סיבה ואין לו פיתרון

אם היתה כאן מלחמה על הקמת המדינה

היינו מוכנים לסבול כי יש לנו בשביל מה

 

אבל לחטוף אבנים או רקטה בשביל כלום?!

 

חלאס, אנחנו לא יכולים להמשיך ככה

 

העניין הוא שהמאבק בסתמיות הוא המאבק היום יומי שלנו

האם מה שקורה בחיים שלי יש לו ממד רוחני אמיתי

כזה שאפשר למשש

או שזה הכל רק בראש שלי?

 

אם נהיה כנים רובנו לא מאמינים שהעולם הפנימי משפיע על המציאות

כמו ששר חנן בן ארי

האהבה לא ניצחה גם לא הרוח

 

מצד שני אנחנו ממש רוצים להאמין

יש רגעים בחיים שזה קרה לנו, ראינו בבהירות שהאהבה הערכים והאמונה הם באמת יותר חזקים ויותר ממשיים מכל דבר אחר

הבנו לרגע שמה שנראה לנו המציאות הוא נזיל וחמקמק, ודווקא היסוד הרוחני שבתוכנו הוא הרבה יותר מוצק

 

הנקודה הרוחנית שיש בכל אחד מאיתנו, ניכרת יותר כשמדובר על הכלל

על ההיסטוריה של עם ישראל קל לנו לראות את ההשגחה של ה' עלינו 

  

וזאת ירושלים

המקום בו רואים עין בעין את המציאות האמיתית

כמו שהזוהר מכנה אותה 'לב העולם'

 

אנחנו לא רוצים ביום ירושלים לשמוע על הדמוגרפיה של ירושלים ומדד העוני, זה שטויות

ירושלים שלנו זה חלום כל הדורות זה נצח ישראל שלא ישקר ולא ינחם

 

מצד שני לראות את המימד הרוחני
לגבי שקרה לי השבוע בעבודה זה יותר קשה

 

ועכשיו אפשר להעיז ולדבר על כך שאנחנו צריכים ללמוד לראות את הנוכחות של דברים רוחניים ביום יום,
לא כהסברים נסתרים אלא כחלק ממה שנמצא במציאות ומשפיע

 

זה קל יותר לראות את זה ביחסים

אם אני כועס זה עובר לאנשים שסביבי גם ללא מילים

גם אם אני לבדי בחדר

 

האנרגיות שלנו כפרטים מהדהדות אחת את השניה

אם אנחנו בתקופה ארוכה של מריבות כעס וביקורת

זה מערער את כולנו

אם אנחנו מפורדים ומיואשים האנרגיה השלילית הזו יוצרת גלים

והגלים הללו מתנפצים כשהם עוברים גובה מסויים

וזה חלק מהמציאות הריאלית

 

זה לא עונש על חטאים זו תוצאה טבעית של של הפעילות הרוחנית שלנו

ואנשים הם דבר שמאד משפיע על המציאות

הם יכולים גם לשלוח רקטות, או לעשות איתנו הסכם שלום

 

וזה מזכיר לי אימרה של הנרי פורד שאהבתי

אם אתה מאמין שאתה יכול ואם אתה מאמין שאינך יכול

בשני המקרים אתה צודק

 

ומה התפקיד שלך עכשיו?

להיאבק בסתמיות

 

אם לא ניגמל מהמחלה הזו נשאר תמיד חסרי כיוון.

המחשבה שאין לך השפעה ומה שאתה עושה לא יעזור היא מחשבה בשירות הסתם,
אתה משפיע על המון אנשים והם משפיעים הלאה

 

הנה הדרך

  1. לחפש את הקשר בין ההוויה שלך, מי שאתה, לתוצאות שאתה משיג, המציאות מגיבה מאד חזק לכוונות שלך

וכל פעם שאתה רואה קשר כזה תכבד אותו ותפטר את הסטטיסטיקאי, אין לו כלים למדוד את זה, אבל לך יש.

*אחת הדרכים לתרגל את זה היא לעבור תהליך אישי בשיטת כוונה יש עכשיו מקום מוגבל לעוד כ20 איש לתהליך מקצועי במחיר סמלי

 

  1. כל פעם שאתה חווה חוויה של משמעות , חוויה רוחנית בתוכך או במבט שלך על מישהו אחר, תכבד את זה, זה אמיתי. תתיחס לזה בכבוד וזה יקרה לך יותר ויותר. אם יש לך ספקות, תפטר את הפסיכולוג הפנימי, הוא קצת חמור חושב שהכל זה רגשות והשלכות, אין לו אינטואיציה רוחנית, לך יש.

 

  1. לחפש את הטוב – אם אתה בטוח שהרע אמיתי והטוב הוא קטן, סימן שאתה בצד הלא נכון.

 

 

בבניין ירושלים ננוחם

מתי וכסלר ​|​ מכללת כוונה

פעולה מְכֻוֶּנֶת אחת ולא אלף מאמצי סרק

 

נ.ב

תלמידי מכוונים מחכים לתת לך תהליך מקצועי במחיר סמלי
הצעד הראשון הוא להכנס לדף הזה ולשמור לעצמכם מקום

  *בשיטת כל הקודם זוכה

 

הורדת חוברת לאימון עצמי במתנה

אנחנו שונאים דואר זבל, המייל שלך לא מועבר לאיש ותוכל להסיר עצמך בקלות בכל עת