לכל הפוסטים

?תהל שואלת: איך לזכור הרבה חומר

דמיון ושכל לזכור לימודים Dec 25, 2016

תהל: בכל פעם לפני מבחן, אני עומדת קצת חסרת אונים מול כמות החומר. איך אני אמורה לזכור כל כך הרבה דברים? ובסוף השנה כשיבואו הבגרויות, זה יהיה עוד יותר מלחיץ כי אז אצטרך לזכור את כל החומר של כל השנה. האם יש טכניקות כלשהם לזכור הרבה חומר?

 

 

תהל היקרה, לזכור הרבה חומר זה דבר קל מאד אם מבינים איך הזיכרון שלנו עובד, ולומדים בצורה נכונה.

שימי לב שיש דברים רבים שאת זוכרת ללא מאמץ, סרטים שראית, חוויות רבות שקרו לך בחיים, אלפי מילים שאת משתמשת בלי לחשוב פעמיים, מה שהחברות שלך מספרות לך וכדו' ולא חשבת לרגע שיש צורך במאמץ לזכור. דברים כאלו אנחנו פשוט זוכרים וזהו. יתרה מכך אם מכניסים מישהו להיפנוזה אפשר לבקש ממנו פרטים על אירועים שקרו בעבר הרחוק, ומסתבר שאנשים זוכרים המון, גם דברים שאינם יודעים להיזכר בהם בערות מלאה.

מכאן אנחנו למדים שכאשר אנחנו נתקלים בבעיה של זיכרון, יכול להיות שהבעיה נמצאת במקום אחר לחלוטין.

באופן כללי יש לנו שני ערוצים מרכזיים של למידה ותפיסה. האחד הוא הדמיון והשני הוא השכל, האבחנות הללו נמצאות במקורות וכיום אנחנו יודעים שזו גם חלוקה טבעית בין מוח ימין למוח שמאל.

התפיסה של הדמיון היא אסוציאטיבית, חזותית, ורגשית כאשר אנחנו מקשיבים לסיפור ומדמיינים את מה שמתרחש אנחנו משתמשים בדמיון. התפיסה של השכל היא רציונלית ועובדתית, כאשר אנחנו מתרגלים את לוח הכפל אנחנו משתמשים בשכל, אין בזה תמונות ולא רגשות.

כאשר אנחנו משתמשים בדמיון קל לנו לזכור ללא מאמץ, אנחנו יכולים לחזור על סיפור שסיפרה חברה על מה שקורה איתה בהדרכה ולהעביר אותו למישהי שלישית ממש עם כל הפרטים ללא מאמץ. הסיבה היא שאנחנו מעורבים בעניין, אנחנו חיים את זה כלומר אנחנו מרגישים ומדמיינים את הסיטואציה, אנחנו מפעילים את הדמיון, שיש לו כושר רישום והקלטה כמעט בלתי מוגבל.

אבל אם אנחנו צריכים לשנן בעל פה חומר שלא מרגש אותנו, ואנחנו לא מפעילים את הדמיון אלא 'מנסים לזכור' אנחנו בדרך כלל מתאמצים להשתמש בשכל בצד המודע והרציונלי, ולזכור זה לא הצד החזק שלו.

על רגל אחת הפתרונות שנתנו חכמים לזיכרון קשורים ביכולת לערב את כח הדמיון בלמידה.

העצות הללו ניתנו ללימוד תורה אבל אפשר ליישם אותם גם לגבי כל חומר אחר.

  • לעולם יראה אדם כאילו בעל השמועה עומד לנגדו (ירושלמי שבת פ"א, הלכה ב') כלומר  כשאני לומד את הרב קוק לדמיין אותו מול עיני ושהוא אומר לי את הדברים, זו חוויה אחרת לגמרי… אפשר גם כשלומדים הסטוריה לדמיין את המורה להסטוריה, יכול להיות שזה לא מעורר רגשות חיוביים... אז אפשר לדמיין את הדמויות ההסטוריות עצמן מדברות.
  • לומר בפה - לא לקרוא בעיניים או לעבור על חומר במבט, אלא לקרוא בקול רם ובדרמטיות. [המקור עירובין נד.  אמר ליה שמואל לרב יהודה פתח פיך וקרא, פתח פיך  ושנה, כדי שתתקיים בידך ותאריך חיים, שנאמר כי חיים הם למצאיהם ולכל בשרו מרפא אל תקרי למצאיהם אלא למוציאיהם בפה.]
  • חברותא - כשכל אחד מציג צד ומתווכחים קצת בכוונה, אי אפשר לשכוח את מה שלמדנו.
  • לדמיין את עצמי לומד בקלות וזוכר - הרבה פעמים רמת הזיכרון שלך מושפעת מהאמונה שלך כמה אתה מסוגל לזכור. את האמונה הזו אפשר לתרגל באמצעות הדמייה, התרגיל הזה נמצא בשיחות הר"ן ס"ב. ומשמש אותי רבות הפעם הראשונה המשמעותית היתה כשנסעתי ללמד ברוסיה, ורציתי ללמוד קצת רוסית. שמתי לב שאני מתקשה להאמין שזה אפשרי בשבילי, אז תרגלתי בדמיון וציירתי במשבתי איך אני לומד בקלות ומדבר רוסית שוטפת. קצב הלמידה שלי את השפה השתפר פלאים אחרי התרגילים הללו.
  • להירגע – זה תמיד טוב, אבל במיוחד בשביל לזכור, כי כשאנחנו בלחץ ומנסים לזכור אנחנו ממש מכבים את הדמיון ועוברים לשכל. הדמיון הוא ספונטני ומשוחרר בטבעו ולחץ לא עושה לו טוב. ככל שתהיי יותר משוחררת היכולת שלך לדלות מהזיכרון את מה שחשוב תשתפר.

אפשר להוסיף לתרגיל בדמיון מהסעיף הקודם, לדמיין את עצמך רגועה במבחנים ואת קבלת תעודת הבגרות, ולראות את עצמך משתפת את החברות כמה קל זה היה לעומת מה שחשבת בהתחלה.

 

 

בהצלחה

 

הורדת חוברת לאימון עצמי במתנה

אנחנו שונאים דואר זבל, המייל שלך לא מועבר לאיש ותוכל להסיר עצמך בקלות בכל עת