למה כל כך קשה להצליח עם המשפחה

למה כל כך קשה להצליח עם המשפחה

לכאורה הכל טוב אז למה אנחנו מבולבלים
אנחנו בתקופת מעבר מהמון בחינות לאומיות ועולמיות וחסרה לנו קונספציה איך להתמודד עם כל מה שקורה

דוגמא קטנה היא השיר מעוז צור
שלוותר עליו חס ושלום ולשיר אותו כמו שהוא מרגיש חסר
התחלנו פרק חדש בתולדות עם ישראל, אבל הוא לא בדיוק הגאולה שעליה חלם כותב השיר

החלטתי להציע בית נוסף לשיר. אם זה מוצא חן בעיניכם אתם מוזמנים לשיר אותו עוד החג הזה
ואם לא מוצא חן בעינכם, לכתוב לי חזרה או להוסיף הערה כאן https://padlet.com/kavana/maoz

מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת אֶרֶץ, כִּינֵּס נְפוּצוֹתֵינוּ
רָאוּ כָּל יוֹשְׁבֵי תֵּבֵל, הִגְדִּיל לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ.
שְׁלַח אוֹרְךָ וַאֲמִתְּךָ, וְהָאֵר אֶת עֵינֵינוּ.
פְּרֹס סֻכַּת שְׁלוֹמֶךָ, בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ.

לדעתי המנגינה הכי מתאימה לבית הזה וגם לבתים האחרים היא של ברסלב בביצוע קרדונר
או של נהורא והדס בביצוע עוד יותר כואב
קישור לשני הביצועים כאן
https://padlet.com/kavana/maoz

ואם אתם רוצים להעמיק איתי עוד קצת בואו ונמשיך לדבר על למה כל כך קשה להצליח עם המשפחה

כמו שמשפחה זה הכי בסיסי ככה זה גם הכי מורכב ומסובך. 🤷🏻‍♂️
אני עובד בשביל המשפחה, ודואג בגלל המשפחה, החינוך של הילדים הפרנסה, הזוגיות ...
אבל באופן מתסכל כמות הדאגה והאכפתיות לא מיתרגמות בהכרח לפעולות ולתוצאות.

לדוגמא , אפשר לדאוג מהמצב של הילד בבית הספר, אבל עדיין לטפל בזה בדרך אגב רק אחרי העבודה ואחרי כל הסידורים במעט האנרגיה שנשארה, בעמידה לזרוק לו משפט ... וצריך משבר כדי שהנושא יעבור למרכז תשומת הלב🤦🏻‍♂️

בעבודה שלנו אנחנו לא מחפפים, ויש לנו סטנדרט גבוה למקצוענות
ובבית? בינוניות של בדרך אגב...

המחירים עצומים
כשאני מזניח את מה שהכי חשוב אני מתעורר אחרי 10 שנים ורואה שהילדים שלי לא בכיוון, עכשיו זה אולי מאוחר לתקן
לא טיפלתי כמו שצריך בכסף, ועכשיו אני לא יודע מה אעשה לקראת הבת מצוה או החתונה פתאום זה נופל עלי
והכי כואב, אני מקנה הרגלים של בינוניות בניהול משפחה לילדים שלי

המשימה הכי מורכבת בחיינו היא חיים במשפחה. אנחנו צריכים לעבוד בצוות שלא נבחר בשל כישוריו בניהול משק בית, ושאנחנו לא יכולים לכפות עליו את דעתנו. אין שום דבר שמחוץ לתחום אחריותנו, גם אם אנחנו לא טובים בזה. בכדי להצליח אנחנו צריכים להצטיין ביחסים בין אישיים ותקשורת כזוג וכהורים, בכסף בהתארגנות של קניות סדר ניקיון, בניהול הזמן שלנו וטיפול בבריאות שלנו, וכל זה בנוסף לעבודה שאנחנו עושים במשרה מלאה.

וכרגיל לדברים החשובים בחיים אין תוכנית הכשרה, רוב הזמן אנחנו פועלים בכח ההרגל האינרציה, והאנרגיות הולכות לפתור את הדברים הדחופים. משפחה זה משהו שתמיד אפשר לדחות למחר… אחרי שנסיים את העבודה לתואר אחרי שנארגן את הבית…

מה היה אילו התייחסנו לזה ברצינות שאנחנו מתייחסים לעבודה?
מה אם הייתי מטפח את היחסים שלי עם המורה מראש לפני שיש בעיות
מה אם הינו יושבים יחד על בעיות צפויות לפני שהן הופכות למשבר?

החיים שלי עוברים ולא הייתי פה
היום זה יותר קשה מתמיד כי יש גורמים רבים שעמלים כל הזמן להזיז אותנו מהפוקוס. הרשתות החברתיות החדשות וכל מה שמשווק לנו ללא הרף. תחושת העומס עולה ועולה, ומי עוד זוכר שפעם היינו הולכים באמצע השבוע לסבא וסבתא סתם ככה.
וכל זה עוד לפני שדיברנו על אתגרי החינוך החדשים שאנחנו מתמודדים איתם.

למה לא יעזור ללמוד כל דבר לבד, קורס זוגיות קורס כלכלת משפחה קורס הורות...

פשוט משום שתשומת הלב שלנו היא כמו שמיכה, שאנחנו מזיזים אותה לכיוון הבריאות פתאום הפוקוס על יחסים יורד, או כשאנחנו מתעסקים עכשיו בלסדר את הבית אנחנו לא מספיקים להגיע לכסף...הרבה מאיתנו מטפלים בחלק מהתחומים מצויין, מישהו יכול להיות במצב כלכלי מעולה, אבל ביחסים עם הילדים פחות. השאלה היא איך עושים את הכל ביחד
איך לא מאבדים את הפוקוס?

כמנהלי משפחה אנחנו רוב הזמן צריכים לבדוק על מה לשים את הפוקוס. לנהל את הקשב שלנו מתוך ראיית המכלול, ולא להגרר אחרי מה שקופץ ראשון מול העיניים.

יש דבר כזה אינטיליגנציה משפחתית
להיות מיומנים בזיהוי הפוקוס הנכון, בלראות את התמונה הכוללת, בלהוביל את המשפחה בעדינות, ולרכוש את הביטחון בכך שאני יודע מה נכון לעשות היום ואיך לקדם את המשפחה שלי כמה צעדים קדימה

זה משהו שנעבוד עליו בתוכנית הבאה
שעוד אין לה מחיר ופרטים אבל כבר יש לה שם

משפחה בפוקוס
קורס מכוונים למשפחה-התוצאות של המשפחה שלי מתחילות בתוכי
הורות ~ זוגיות ~ פרנסה ~ זמן ואנרגיה

חנוכה שמח
מתי וכסלר ​|​ מכללת כוונה
פעולה מְכֻוֶּנֶת אחת ולא אלף מאמצי סרק