התמדה שלא חשבתם שיכולה להיות לכם

אני לא מתמיד, זו הבעיה שלי. אילו הייתי מתמיד הייתי מגיע למקום אחר לגמרי… יכולים להזדהות עם המשפט הזה?

רוב האנשים שאני פוגש מצליחים ככל שיהיו חווים את עצמם כלא מתמידים מספיק.

בתור נער שלא השקיע בלימודים התמודדתי הרבה עם המחשבה הזו, ואני רוצה לשתף אתכם בהגדרה מחדש של התמדה. הגדרת שתוכל להכניס גם אותי ואתכם למעגל המתמידים, בלי לעבוד קשה מידי, או יותר מדויק תפתח את הדלת לאנשים רגילים כמונו להתמיד.

ההבנה השגויה של התמדה מציבה לפנינו דמות מופת של אדם שהחליט לעשות ספורט ומאותו יום הוא לא מוותר לעצמו, ותמיד יוצא לריצת הבוקר שלו. לחילופין מישהו שהצטרף לדף היומי ולא מפסיד אף יום במשך כשבע שנים עד לסיום הש"ס.

אנשי הדף היומי בבית הכנסת שלי נראו לי אנשים מופלאים, ללמוד כל בוקר ב5:45 חצי שעה דף יומי, היה נשמע לי כמו משימה לנפילים בלבד, ומעולם לא שקלתי להתמודד בקרב האבוד מראש הזה.

יום אחד שוחחתי עם אחד מהם ששאל אותי למה אני לא מצטרף, ואמרתי לו תשמע אני לא יכול להגיע כל בוקר בזמן לדף יומי, גדול עלי, גם לתפילה אני מאחר הרבה פעמים. הוא פנה אלי ואמר, ומה אתה חושב שאני מגיע בזמן לדף יומי? יש ימים שאני קורא מהר בלי להבין רק בשביל לעשות וי ויש ימים שאני מפסיד את הדף, אבל אני ממשיך. הבנתי פתאום שהוא מתייחס לדף היומי הרבה יותר בסלחנות ממה שאני דמיינתי לגביו, ושגם אצלו אין יום דומה לחברו.

כאשר אנחנו מדמיינים התמדה כמו משהו גדול מידי זה מרפה את ידינו מראש, אנחנו נזהרים לא להתחייב ולא לעשות צעדים שיכניסו אותנו למבחני התמדה.

אנחנו לא מכריזים על דיאטה מחשש שהכרזה כזו תחייב אותנו יום יום, והרי לא נעמוד בה. ואם החלטנו והכרזנו באוזני אחרים או באזני עצמנו אנחנו מתייאשים אחרי הנפילה הראשונה, הרי נכשלנו במבחן ההתמדה.

אבל התמדה אמיתית אצל אנשים נורמליים איננה מצב יציב ללא שינוי. אם אתה אנושי יש לך מצבי רוח יש לך עליות וירידות, ואין לצפות ממך לעקביות של מכונה.

ממש כמו הנשימה והנשיפה הלילה והיום, חיינו מתנהלים ברצוא ושוב. אמר ר' נחמן שאדם צריך להיות בקי ברצוא ובקיא בשוב, כלומר אני צריך לדעת איך לנהל את עצמי כשאני מתחזק ומתקרב וגם כשאני מתרחק ונחלש. הצלחתנו בהתמדה או בכל דבר אחר חייבת להכיל התמודדות עם מצבי רוח עליות וירידות, איך לרוץ קדימה כשיש לי אנרגיה, ואיך להשתמש בתקופות החלשות לבנות את הצמיחה שאחריהן.

ההגדרה האמיתית להתמדה אנושית היא היכולת לחזור למסלול שוב ושוב אחרי שירדנו ממנו. אם נשים את הפוקוס על היכולת שלנו לחזור למסלול, נוכל לסגל לעצמנו התמדה של להתחיל מחדש שוב ושוב.

כשאתם רוצים להתמיד במשהו שאלו את עצמכם את השאלה הבאה: האם חזרתם למסלול מספיק פעמים בשביל להרגיש בנוח לחזור למסלול שוב ושוב?

מי שרגיל לחזור למסלול הוא בקיא ברצוא ושוב של האישיות שלו, ירידה זמנית לא מערערת אותו, ולא מהווה הוכחה לחוסר התמדה. הוא לא שופט את עצמו לחומרה על כל סטיה מהמסלול, אלא מחפש דרכים לחזור למסלול מחדש.

אדם כזה יכול להתחיל דיאטה, להכשל בה יום אחד ומחר להמשיך בה, כי יום אחד שירדתי מהמסלול אינו מהווה הוכחה לחוסר התמדה, זו הדרך המתאימה לרובנו, תתמידו בחזרה למסלול, ותגיעו לכל יעד שתרצו.

:לחצו להרשמה לשיעור בנושא

נמאס לי לעבוד בגלים - איך לשמור על מיקוד ואנרגיה בכל שבוע