לכל הפוסטים

זמן מכוון - פתיחה לסדרת מאמרים בניהול זמן

זמן מכוון ניהול זמןו פנימה תכנון יומי May 31, 2016

שלום כיתה ט' אני מתי וכסלר ואני המורה החדש שלכם בשיעור 'זמן', אני כאן כדי לעזור לכל אחד ואחת להפוך את השבוע שלהם בדיוק לשבוע שהם היו רוצים שיהיה.

כך שבסוף השבוע כשתביטו לאחור תוכלו לומר בסיפוק מיציתי את השבוע,  הספקתי כל כך הרבה אני גאה בעצמי!

הדרך שלפנינו לא תהיה קלה, הזמן הוא אחד המושגים החמקמקים ביותר, ואנו נוטים להשלות את עצמנו לגביו מידי יום, אבל מי שיתמיד וירכוש גישה מציאותית לזמן יקבל בתמורה חופש אמיתי ויכולת להשיג כל דבר שירצה.

חבל שלא היה לי מורה כזה בזמן הנכון, רק בגיל שלושים פלוס התחלתי להכנס לעובי הקורה. כשיש לך אשה שישה ילדים ועסק במשרה מלאה אתה מגלה יום אחד שלא הכל נכנס בלו"ז.

מה לעשות יש לנו יותר רצונות מאשר זמן לעשות אותם.

כטיפוסים רוחניים למחצה אנחנו כל הזמן רוצים לעשות יותר ויכולים לדמיין אין סוף דברים שנעשה.

לצערנו דווקא הקב"ה שאמור היה להיות בצד שלנו, ברא עולם חומרי וסופי בצורה מעצבנת ממש, המושג הכי קשיח בחיים שלנו הוא זמן, אי אפשר לקבל יותר ממה שניתן לך ואי אפשר לחסוך זמן לעתיד.

אחרי התנסות של כעשר שנים בשיטות שונות ובעבודה פנימית ביחס לניהול הזמן שלי, אני רוצה לשתף אתכם כאן בתובנות וכלים, ולהשתדל להיות מורה טוב לזמן, ובכך לעזור גם לעצמי להשאר מכוון.

כל מסע ארוך מתחיל בצעד קטן, והצעד הראשון הוא לקבל את המציאות כפי שהיא, לקבל את הזמן כפי שהוא בלי אשליות.

 

דוגמה נפוצה להתייחסות דמיונית לזמן נמצאת ברשימת המשימות שאנחנו עושים לעצמנו לקראת יום בעבודה או בבית, בואו נציץ רגע פנימה למה שקורה לנו כאשר אנחנו רושמים.

אנחנו מתחילים לכתוב את מה שאנחנו רוצים לעשות, מתחילים עם מה שברור מאליו, ואז מוסיפים עוד ועוד פריטים שכולם נורא חשובים לנו.

אני רוצה להספיק היום להפגש עם אשתי, לשחק כדורגל עם הבן שלי, לעשות כלים לגמור משהו קטן מהעבודה בערב בבית, להחזיר שתי שיחות ואימייל למישהו, חברותא , ואולי להספיק גם לדבר עם ההורים, חוץ מקניות קטנות שאעשה בדרך, אם ישאר זמן אני צריך לסדר את הראש של הדוש באמבטיה... וכו'

רוב האנשים שפגשתי כותבים רשימות ביצוע כמו רשימת חלומות, היא ארוכה ואין כל סיכוי להשלים אותה ביום אחד. לעיתים קרובות ברשימה הזו נמצאות משימות שאנחנו דוחים מיום ליום כבר שבועיים או חודשיים, והם תמיד נדחות למחר!

אז יש שיחת טלפון שאני ממש רוצה לעשות למישהו והיא עוברת מיום ליום, אני לא מסיר אותה כי היא חשובה לי, אם תשאלו אותי אני 'באמת אעשה אותה מחר', וכך עובר לו יום ועוד יום.

מה הסיבה לכך?

ראשית, אנחנו חיים את הרצונות שלנו ולא רוצים לוותר עליהם, אנחנו מתייחסים לרשימות הביצוע כמו רשימות של הדברים החשובים שלי. ומרגישים שאם הורדנו אותם מהמשימה אנחנו פוגעים במחוייבות שלנו לעשות אותם.

שנית, אנחנו מאד נלהבים להספיק בדמיון, בזמן כתיבת המשימות אנחנו כותבים אותם כמו תקתקנים אופטימיים, ושוכחים לקחת בחשבון שאחרי הצהריים אנחנו לפעמים עייפים... והאנרגיה של כתיבת המשימות שונה לגמרי מהביצוע שלהן.

כך קורה שדווקא בגלל המחויבות לרשימת המשימות והרצון להספיק אנחנו מתרגלים לא לעמוד במשימות שלנו, ולסבול ממפח הנפש שכרוך בכך.

אני רוצה לאתגר אתכם במשימה פשוטה למשך שבוע, שיכולה לעשות שינוי גדול בחייכם.

מתחילים ביצירת שתי רשימות נפרדות, באחת רושמים את כל מה שאתם רוצים לעשות מתישהו, רשימת חלומות, ומכינים רשימה נפרדת של הדברים שבאמת תעשו מחר.

האתגר הוא להכניס ללוז שלכם משימות בהיקף זמן אמיתי וריאלי לגמרי. לקבל את הצמצום שבו נברא העולם כעובדה שאין להתחמק ממנה.

זה כרוך בסבל ברגעים הראשונים, כי נורא קשה לוותר ולבחור, אבל אם אנחנו לא נאמר 'לא'  לחלק מהדברים בזמן כתיבת הרשימה אנחנו נגיד להם 'לא' בדיעבד במציאות, אז למה להשלות את עצמנו?

נושמים עמוק, ומתחילים להוריד מהרשימה את כל מה שלא בטוח שנספיק לעשות.

מה יקרה לנו אחרי שבוע שנכתוב משימות בדיוק בהיקף הזמן שיש לנו ונעמוד בהם?

אפשר להתחיל לדמיין...

אני יכול להעריך שתרגישו יותר חופש, וביטחון עצמי, אבל מעבר לתחושות הטובות יתחיל לצמוח משהו חדש, לא רק לקבל את המציאות כמו שהיא אלא אפילו ליהנות מזה.

אם זה בדיוק הזמן שיש לי, הרבה יותר נוח לסרב לדברים שאני לא רוצה, הרבה יותר קל לקבל החלטות והרבה יותר קל לי לעמוד על שלי.

אז במשך שבוע אחד רשמו רק מה שנכנס בלו"ז באמת, בלי שום תוספות, ושימו לב למה שקורה לכם.

 


בהצלחה

מתי וכסלר, מייסד מכללת כוונה

הורדת חוברת לאימון עצמי במתנה

אנחנו שונאים דואר זבל, המייל שלך לא מועבר לאיש ותוכל להסיר עצמך בקלות בכל עת