ההרשמה לקורסי מכוונים בירושלים ותל אביב בעיצומה 02-6222892

למה שהפעם זה יהיה אחרת... איך יוצאים ממלכודת הבטחות השוא לעצמנו

זה לא נעים

לעמוד בראש השנה ולראות שלא עמדת בהבטחות שלך לעצמך

חוויתי את זה בצורה חזקה שנים רבות

וזה התחיל בחינוך שקיבלתי כנער

הרבנים שלי בישיבה התיכונית דיברו על תשובה בחודש אלול

כמשהו לא נעים

הייתי אמור כפי שהבנתי לפשפש בחטאי ולהתחרט עליהם בשברון לב

שכלל האשמה עצמית, והבטחות שלעולם לא אחזור אליהם

במבט לאחור אני מבין שהחוויה הבסיסית היתה

שאני לא בסדר ואני אמור לכפות על עצמי מבחוץ בכוח את התורה

היחס אל התשובה היה דומה ליחס שלי לרבנים

אנשים סמכותיים שחושדים בך באופן בסיסי

וראש השנה הוא יום שבו בוכים מצער על החטא

החלק שבו הצלחתי לבכות בתפילה היה 'ונתנה תוקף' מי יחיה ומי ימות

והרגשתי טוב כשהצלחתי לבכות...

זו היתה חוויה חזקה מאד שהתמסרתי אליה לחלוטין

אבל למרות ההתמסרות להבטחות להשתנות חזרתי שוב ושוב לאותה הנקודה 

 

עם ההיחשפות לתורת הבעל שם טוב והרב קוק

ובמיוחד ב11 השנים האחרונות מאז שהקמתי את כוונה

העבודה עם העין הטובה התבררה לי מאד

למדתי לראות טוב בלקוחות ובתלמידים שלי

והצלחתי לתת להם את החוויה שקודם כל הם בסדר

וללמוד להעריך את עצמם

ראיתי איך לדון לכף זכות זו התרופה העמוקה ביותר

וכמה דרך יש לכל אחד כדי לראות טוב בעצמו ולראות טוב באחרים

מסתבר שאת החוויה הבסיסית שאנחנו חוטאים יש לאנשים רבים

גם כאלו שגדלו במקומות אחרים לגמרי

 

אז מה האלטרנטיבה

התהליך של החגים מבוסס על תנועות טבעיות של הנפש שלנו

הרצון שלנו 'לחזור בתשובה' הוא דבר טבעי

והוא מתעורר בסוף השנה

 

ממש כמו בסוף כל תקופה שלי לימודים או עבודה

כשמגיעים לסיום של משהו מתעורר 'הדין'

אנחנו מנסים לסכם לעצמנו את התקופה

ולהעריך אותה

באופן טבעי מתעוררת הביקורת

עולים שיפוטים

האם אנחנו גאים במה שהיינו? מרוצים ממה שהשגנו?

 

הדרך הנכונה להתמודד עם התחושות הללו

היא לעשות תשובה

שהמובן הטבעי שלה אומר

להתבונן לקבל אחריות ולהסיק מסקנות לעתיד.

 

ממש כמו בסיום של כל פרוייקט בחיים

תמיד יש פער בין הרצון שלנו להישגים בפועל

אם אנחנו רוצים שהפרוייקט הבא יהיה יותר טוב

צריכים ללמוד מטעויות , להבין היטב מה גרם להם

לא מהצד של האשמה עצמית, אלא פשוט להתבונן מה אנחנו יודעים עכשיו כבעלי ניסיון

שלא ידענו קודם, ואיך נמנע טעויות כאלו בעתיד.

 

לרדת על עצמנו זה פספוס של העניין

אנחנו נכנסים לדרמה רגשית שמקטינה את הסיכוי שנראה משהו חדש

במצב כזה אנחנו חוזרים להאשמות הישנות שלנו על עצמנו

ונעשים עצובים וחלשים, וזו לא דרך להתחיל מחדש

 

אז איך עושים שינוי?

איך מוצאים את הנקודה שממנה מתחדשים?

 

ראשית

אפשר להניח בביטחון שגם אם אנחנו לא יודעים

הנשמה תמיד בתנועה

בראש השנה ההתחדשות שיורדת מלמעלה

הסליחה של יום הכיפורים

והשמחה בסוכות יעשו בשבילנו את העבודה

זה כמו להכנס למכונת כביסה, ולצאת בצד השני נקי

אפשר לסמוך על התהליך הזה בעצמו

אבל אחרי כל זה אני רוצה לתאר את השמחה שמתרחשת

כאשר אנחנו מבינים איפה נעצרנו

 

אקח לדוגמא נושא של אכילה בריאה

כי הוא משל טוב לכל החיים, וכל אחד יכול להשליך מהדוגמא הזו לחיים שלו

 

אדם מרגיש שהוא כל שנה מבטיח לעצמו

לאכול בריא יותר, לאכול פחות וכו'

מגיעה סוף השנה והוא מסתכל על הבטן

ואומר

לא עמדתי בהבטחות שלי השנה

אני כישלון

נשארתי באותו מקום

מצב רוח כזה גורם ללכת לאכול שוב...

 

האלטרנטיבה הולכת כך

אנחנו רואים את הפער מההבטחות שלנו לעצמנו

מרירות עולה בגרון

אנחנו רואים בה את החשק לעשות שינוי

מרגישים את הכמיהה לחופש מההתפתות למתוק

את הרצון להחזיר את הבחירה לעצמנו

 

ואז אנחנו מסתכלים מה קרה

המסקנה הברורה האחת היא

בדרך שבה הלכנו לא הגענו לתוצאות שרצינו

ולכן משהו שם לא עבד

בדרך כלל ישנה איזשהי הנחה סמויה

איזושהי קונספציה שהיינו שבויים בה

 

יכולות להיות אינסוף הנחות שגויות שבגללן לא התקדמנו

ואנחנו צריכים למצוא אותן בסבלנות

הראשונה היא שניסינו לרדת על עצמנו בשביל להתקדם…

אבל היום אני רוצה לתאר

הנחה נפוצה שאנחנו צריכים להסתכל עליה

ולקבל עליה אחריות

 

הרבה מהדברים שלא עובדים בחיינו אנחנו מנסים לפתור בדרך אגב

אנחנו ממשיכים בחיים ומקדישים לנושא חלק מסויים משעות הפנאי

 

למשל רוצים לאכול יותר בריא

אז קוראים איזשהו ספר בענין

משתדלים לקנות יותר מוצרים בריאים ולהוציא דבר אחד או שניים שממש גרועים

בקיצור עושים צעדים קטנים

 

לפעמים שכמסתכלים באמת לתוך החיים שלנו ושואלים

למה לא השתנתי

האמת נחשפת במלוא פשטותה הנוקבת

לא התייחסתי לעניין מספיק בכבוד

הוא לא היה מספיק גבוה בסדרי העדיפויות

'החטא' כאן הוא חוסר כבוד לגוף שלי

עכשיו אני יכול לראות

שנדרש שינוי הרבה יותר גדול מצעדים קטנים בשביל לזוז

אני צריך להחליף את כל התפריט שלי!

אני צריך לשנות את זמני הארוחות

אני צריך להתחיל לבשל בדרך אחרת באופן קבוע

אני צריך להחליף את הגישה ביחס לממתקים לילדים

וזה אומר להחליף את המקום שבו אני עושה קניות

ולרתום איתי למשימה את כל המשפחה

 

לא ראיתי את זה קודם

כי לא התייחסתי לעניין במלא משמעותו

שינוי כזה עלול להישמע מפחיד

אבל אני רוצה לגלות לכם סוד

 

לפעמים יותר קל לעשות שינוי גדול מאשר לעשות צעדים קטנים

השמחה שיש בהחלטה השלמה

הבהירות שנצליח לעשות זאת

אם יש לי אוכל טעים בבית ובריא יהיה לי קל להצליח, החיים יהיו יפים טעימים ובריאים

 

והחזרה בתשובה הופכת לששון ושמחה

הרי אלו החיים שרציתי!

 

עכשיו אפשר לגשת בשמחה לתפילות החג

לקחתי אחריות על החיים שלי

אני שמח

 

בהזדמנות זו אני רוצה

לאחל שנה טובה ובהצלחה ל31 הנרשמים לקורס מכוונים

ולהזכיר שנותרו 10 ימים בלבד להרשמה הפרטים כאן

 

שנה טובה ומתוקה

מתי וכסלר

מייסד מכללת כוונה

Close

50% Complete