בחן את עצמך, איך אתה מתמודד עם השבוע האחרון של החופש

שבוע קשה עובר על כוחותינו
הילדים מנסים לחטוף עוד מהחופש
לנו נגמרו הקלפים בשרוול
מצד אחד רוצים ששנת הלימודים תתחיל
אבל מצד שני, לחשוב שנגמרת השנה זה ממש כואב

כמו שכתב אהוד מנור ושרה עפרה חזה
לא זה לא יכול להיות, השנים הם לא שניות
כל חושי מתקוממים, תן לי עוד כמה ימים
לא הספקתי שום דבר השנה

התחושות שעולות בסיום שנה והתחושה שהחיים עוברים, זה עניין עמוק מאד, שמלמד עליך הרבה
נפגשתי היום עם מועמדת ללימודים, שהיה לה חשוב למהר ולסגור תוכנית לימודים לשנה הבאה בימים הקרובים, כדי לא לפספס עוד שנה.
יכולתי להרגיש את הבהילות, וזה גרם לי להסתכל איך אני מתמודד עם סיום השנה.

הנה שלוש צורות התמודדות שפגשתי אצל עצמי ואצל אחרים
הנהנים -😎 אנחנו עדיין בחופש, שבוע זה המון זמן דבר איתי אחרי זה.
הבהולים –🤨 אני חייב להספיק מהר כמה דברים, ספרינט משימות.
הנכנעים – 🥴 באסה שזה מה שהספקתי, מרים ידים ונכנע לזרם המשימות בלי הכרה.

זו באמת תקופת מעבר לא קלה לסיים את החופש ולהכניס את אלול
הנה ההצעה שלי, במקום להיות מהנהנים הנכנעים או הבהולים להיות זורעים
פגשתי את הביטוי הזה השבוע ברב קוק, בתיאור מלחמת העולם כתקופה של זריעה, כמו שאומרים בתפילה זורע צדקות מצמיח ישועות. מהזריעה ועד ולצמיחה יש תהליך ארוך.

לזרוע זה אומר לעשות עכשיו בשביל העתיד איזושהי התחלה קטנה, להתחיל להתכוונן אליו, גם אם השבוע ממש עמוס.
לזרוע מבחינתי, זה למשל להירשם לוובינר בנושא שמזמן רציתי לפתח ולא הקדשתי לו זמן
זה למשל להתחיל שיחה עם מישהו שתבשיל בעתיד
זה לפנות קצת זמן למה אני רוצה מהשנה הבאה, בתוך עומס המשימות של השבוע האחרון
אני עדיין כאן בחופש ובתוך כל ההווה אבל אני כבר פתוח לעתיד

ביום חמישי הבא יתקיים שידור חי
לאנשים שחושבים על שנה הבאה, ועל פתח לשינוי והתחדשות בעין טובה
לומדים יחד איך תרגיל ראשון בקורס מכוונים
ואיך בעצם, להתחיל שינוי ולזרוע אופטימיות בשיחה ראשונה עם בן אדם שמגיע אלינו לתהליך
הכניסה חופשית, כדי להתחבר עליכם להכנס לקבוצת הווצאפ של העדכונים לקורס
ולמלא פרטים כאן

סוף אב שמח
להתראות
מתי וכסלר | מכללת כוונה
פעולה מְכֻוֶּנֶת אחת ולא אלף מאמצי סרק

תהיו חברים טובים ותעבירו הלאה