"דמיון נובע" מלמד את האדם להקשיב לנפשו, לגלות את הכוחות הבריאים והחיוניים הטמונים בה. "דמיון נובע" מלווה את האדם אל מעבר לתהום הנפרשת לפניו, אל הכוחות הנסתרים החבויים בתוכו פנימה. הדרך הפשוטה, המעמיקה והמובנית של דמיון נובע מגלה לאדם את "השכל הבא מן הנפש", את המקום בו האדם מתחיל לתקן את חייו.
"דמיון נובע" הינו שיטה המאמינה ביכולתו של האדם למצוא את כוחות הריפוי בעצמו. תפקידו של המאמן ב"דמיון נובע" הינו לתווך בין האדם לבין נפשו, ללמד את האדם את שפת הנפש - שפת הרגשות והדימויים - ללמדו להקשיב לשאלות הבוקעות מנפשו ולהכיר בסתירות המניעות את חייו. אדם היודע להקשיב לנפשו יגלה בבא הזמן את הפתרון "הנובע": ידיעת הנפש את כוחותיה האמיתיים. ידיעה זו הייתה חבויה ונעלמת בנפש, ממתינה לגילוי.המאמן ב"דמיון נובע" אינו מציע פתרונות ופירושים ואינו מכוון את התהליך. המאמן מאמין כי כל התערבות חיצונית שוללת מהאדם את הגילוי המפעים והמדויק של פתרון הנובע מתוך הנפש.
מה בין טיפול בדמיון מודרך לאימון בדמיון נובע
ברוב שיטות הדמיון מודרך, תפקידו של המטפל הינו מרכזי. המטפל מדריך ומכוון, מיעץ ומפרש ולעיתים קרובות אף קובע את יעדי הטיפול.
ב"דמיון נובע", המאמן מפנה את המרחב לידיעה הפנימית העמוקה הנובעת מנפש המתאמן. תפקידו של המאמן הינו ללמד את הכלים למסע פנימי זה ולספק התמיכה והחיזוק למתאמן.
לפניכם עיקרי ההשוואה בין שיטות הדמיון מודרך המוכרות לבין ה"דמיון נובע":
"השיטה המתכנתת"
עיקרון: האדם הורגל למחשבה שגויה שאינה מאפשרת לו לגלות את כוחותיו האמיתיים - יש להרגיל אותו לצורת חשיבה חדשה, חיובית יותר, שתאפשר לו לחיות נכון יותר.
שיטה: יצירת עולם דימויים חדש ע"י חזרה על דימויים חיוביים שיקלטו בתודעה.
יתרונות: עזרה מיידית בטווח הקרוב. חוסר הסתבכות ממצוקות רגשיות שונות. קביעת מטרות "ודאיות".
חסרונות: התעלמות משורשי הבעיה.חוסר התאמה בין צורת הפתרון לצרכים אמיתיים של האדם.הסתמכות יתר על שיקול דעתו של המטפל. פתרון חלקי שאינו עומד במבחן המציאות.יצירת תלות אצל המטופל.
השיטה "הנובעת"
עיקרון: האדם יודע בנפשו את הפתרונות האמיתיים להם הוא נצרך, יש לעזור לו לגלות אותם בתוכו פנימה תוך מתן אפשרות לנפש להתגלות.
שיטה: העלאת דימויים ראשוניים ללא נסיון לכוון אותם ויצירת דו-שיח עמם, עד להתגלות ההבנה הבאה מבפנים.
יתרונות: פתרונות יסודיים ושורשיים.התאמה מדוייקת לצרכים האמיתיים של האדם. המאמן הינו מתווך בלבד. פתרון בר קיימא בעל השלכה למישורים שונים של המציאות.הכרת המתאמן בכוחות הפנימיים הטמונים בו ככלי לפתרון בעיותיו.
חסרונות: עליית רבדים סמויים בנפש העלולים להציף בעיות נוספות, סיכון לחוסר מיקוד.
מבוא לדמיונובע
הכח המדמה הינו הכח המתווך בין הגוף לבין הנפש. אין אפשרות לשני חלקים אלו להבין זה את זה ללא שפת הדימויים. הכח המדמה מתרגם את המציאות הרוחנית המופשטת למושגים קבועים ומוגדרים המאפשרים התיחסות והתמצאות בעולם.
ללא תרגום כזה אין לנו אפשרות לתפקד במציאות. תרגום זה מתרחש בכל המישורים : החל מהמישור הפיזיקאלי בו חלקים במח מתרגמים את זרימת החלקיקים הסב-אטומיים (המופעים ונעלמים מילארדי פעמים בשניה) לגופים מוצקים וקבועים, ועד לתפיסת האלוקות בה אנו נעזרים במשלים כדי ליצור נקודות התיחסות לאלוקות : יד ה', חרון אף ה' וכו'.
מובן מכך כי הכח המדמה מאפשר לנו להשלים את כל המידע החסר לנו בתרגום המציאות כדי לאפשר לנו התמצאות ותפקוד לדוגמא : כאשר אנו פוגשים אדם חדש אנו מלקטים את המידע הגלוי כגון : לבוש, שפת גוף, הבעת פנים וכו' ומשלימים את המידע החסר : האם אדם זה מסכן אותנו, האם הוא חכם וכו'. השלמה זו נעשית ע"י כח המדמה כלומר אנו מדמים אדם זה לאנשים המוכרים לנו: אנשים שמתלבשים כך הם בד"כ... אנשים שמדברים כך הם... וכו' השלמה זו מוכרחת כדי לאפשר לנו להתייחס לאותו אדם חדש : האם לבטוח בו? האם יש להזהר?
השלמה זו הינה פתח לשיבושים רבים. מאגר הדימויים שלנו שטחי ונאגר ברובו בתקופת ילדותינו. מסרים לא מודעים נקלטו מהורינו, ממורים ומהחברה כולה. אדם החשוף לתקשורת מוצף בעולם דימויים מגמתיים. כאשר אנו משתמשים במאגר דימויים זה כדי לפרש את המציאות אנו חשופים לטעויות רבות. אותו עולם דימויים משמש אותנו גם בבניית הדימוי העצמי שלנו : האם אני מצליח? ראוי לאהבה? כיצד אני נתפס בעיני הסביבה? וכו'.
מובן מכאן שאין לנו אפשרות לתפקד בעולם ללא הכח המדמה אך אותו כח מדמה הופך למלכודת הגורמת לנו להיות שבויים בעולם מושגים מוטעה ומשובש.
מלכודת זו מתעצמת ע"י החרדה שלנו לוותר על הדימויים המוכרים והשגורים לדוגמא : כאשר אדם קבע לעצמו דימוי של אשתו (בהתבסס על אותם קישורים ילדותיים) הוא מתקשה מאד לקבל שדימוי זה שגוי. גילויים שיגיעו מאשתו, הסותרים דימוי זה, יפורשו בצורה מגמתית או יתקלו בהתעלמות גמורה. אדם עלול לחיות חיים שלמים של מאבק ותסכול מפני שהוא נאחז נואשות באותו דימוי ראשון ושטחי.
הפתח המאפשר לנו להחלץ ממלכודת זו טמון ביכולת שלנו להשתחרר מדימויים מטעים ומשובשים ולהשתמש בשפת דימויים מדויקת יותר, שפה המאפשרת מפגש פורה ומפרה עם המציאות הסובבת. הבדיקה הזו של שפת הדימויים שלנו צריכה להתרחש בתוך עולם המדמה שלנו. אין לנו אפשרות אמיתית להבין את שפת הדימויים ע"י בירור חיצוני ושכלי. הרובד לו אנו קוראים שכלי, מורכב כמעט כולו מתפיסות הנשענות על אותו עולם דימויים ילדותי. כדי להגיע אל השכל העמוק יותר אנו צריכים לעקוף את השכל החיצוני ולשם כך אנו פונים אל עולם הדימויים. בעולם זה, השכל החיצוני נבוך ואינו יכול להפריע. הוא אינו יודע כיצד לאחוז ולפרש את הדימויים העולים מן הנפש. מבוכה זו מאפשרת לנו לגלות את אותם רבדים שאינם נחשפים ביומיום, במישורים הנשלטים ע"י השכל החיצוני. גילוי זה הינו הפתח לשחרור מעולם המושגים המוטעה.
תהליך זה נקרא בירור הכח המדמה : אנו מזהים את הדימויים המפריעים והמטעים ומשתחררים מהם. ע"י שחרור זה אנו מגלים עולם דימויים חדש. כשם שבילדות הושתלו בנו דימויים מוטעים כך אנו יכולים להחליף את מאגר הדימויים בבגרותינו. בשיטה אותה אנו עומדים ללמוד אנו מתבססים על כך שאין צורך בהשתלת דימויים חיצוניים. בתוך הנפש טמונה חכמה פנימית בעזרתה יכול האדם למצוא את הכוחות הנצרכים לו לתיקון חייו. השלת הדימויים החיצוניים והחלקיים מאפשר גילוי של עולם הדימויים הפנימי הנובע מן הנפש.
אדם המוכן לצאת לתהליך בירור המדמה צריך להיות מוכן לבדוק מחדש את כל עולם המושגים הנראה לו ברור ומוחלט. מושגים כגון : שמחה, אהבה, פחד, אמת, שקר, כח, חולשה, געגו; יבדקו מחדש ויתגלו בהם רבדים על גבי רבדים של משמעויות חדשות, אמיתיות יותר.
תוך כדי תהליך זה יוכל האדם לזהות את נקודות הכשל שלו : אותם דימויים (הנתפסים בעיניו כמציאות) המכשילים אותו פעם אחר פעם במפגשיו השונים עם המציאות, אותם הדימויים שאינם מאפשרים לו להוציא את כוחותיו האמיתיים מן הכח אל הפועל. זיהוי כזה יאפשר לו לחזור אל נקודת הבחירה :"יש ביכולתי להפנות עורף אל אותן תבניות מחשבה שהוטבעו בי ולבחור מחדש בדרכי פעולה חדשות, המאפשרות לי מרחבים חדשים".
תהליך זה יפגיש את האדם עם אותם מקומות נסתרים בנפשו. מקומות אשר עד אותו רגע נתפסו כחשוכים ומסוכנים. האדם יגלה שדווקא באותם מקומות טמונים כוחות מופלאים המאפשרים לו לממש את כוחות הבחירה שלו במציאות.